שעון הנשמה
לכל אדם יש שעון משלו. לא זה שעל הקיר — אלא השנייה, הדקה, השעה, היום, החודש והשנה שלו, ברגע הזה. הזינו שם ותאריך לידה, והשעון יתחיל לנוע ולנגן.
חינם, בלי הרשמה. הפרטים נשמרים בדפדפן שלך בלבד, כדי שהשעון ייפתח מוכן בפעם הבאה — ואפשר למחוק אותם בכל רגע מתוך השעון.
מה זה שעון הנשמה
שעון נומרולוגי אישי, שרץ בזמן אמת. שש רמות של זמן — שנייה, דקה, שעה, יום, חודש ושנה — נקראות יחד ומצטרפות לתוצאה אחת: הצ׳אקרה שאתם נמצאים בה ממש עכשיו. היא מתחלפת בזמן שאתם מסתכלים עליה.
מאיפה באים המספרים
במדעי השם המפה האישית נבנית משני דברים: השם ותאריך הלידה. השם הוא מי שאתם; תאריך הלידה הוא מתי נכנסתם — והוא זה שקובע את קצב השעון. היום והחודש שנולדתם בהם מצטמצמים כל אחד לספרה אחת ונפגשים בספרת ההישרדות, הבסיס שממנו נמדד הזמן שלכם.
משם כל רמה נולדת מזו שמעליה: השנה האישית שלכם מהשנה של העולם, החודש שלכם מהשנה שלכם, היום מהחודש, השעה מהיום — עד לשנייה. לכן שני אנשים שיושבים באותו חדר באותו רגע רואים שני שעונים שונים.
מאיפה באה המוזיקה
המוזיקה לא נכתבה לשעון — היא נגזרת ממנו. לכל אחת מתשע הצ׳אקרות יש תו משלה, ויש שלוש דרכים לשמוע אותו. למעשה זהו סשן ריפוי בקול אישי, אונליין וללא עלות — ושלכם ולא של אף אחד אחר, מפני שהמספרים שהוא מתנגן מהם הם שלכם.
ברירת המחדל היא תדרי סולפג׳ו, התדרים שמשמשים בסשנים של ריפוי בקול. השעון הולך על מרכזי הגוף מלמטה למעלה, מקיש את התדר של כל מרכז בקערה, בפעמון או בגונג ומניח לו לדעוך — והשקט שבין ההקשות עושה כאן חצי מהעבודה. המפה שלכם קובעת כמה זמן הוא שוהה בכל מרכז, והיסוד של המרכז — אדמה, אוויר, מים, אש — קובע איך הצליל נענה לעצמו.
המערכת השנייה, סולם הצ׳אקרות, בנויה ביחסים טהורים: לא הכיוונון המתפשר של פסנתר, אלא היחסים הפשוטים שהאוזן שומעת כנקיים. השנה האישית שלכם קובעת את הסולם, כל רמה אחרת מתנגנת כמרווח כלפיה, וכשמספר מתחלף הצליל מחליק אליו במקום להתחיל מחדש. שם אפשר גם לבחור בין הכיוונון של הקבלה (C=256) לכיוונון הריפוי (A=432).
המערכת השלישית, האוקטבה של גורדייף, לוקחת את ההרמוניה שלה מחוק האוקטבות של גורדייף, כפי שדון רוברטסון מיפה אליו את הספרות: שבעה צלילים ושתי נקודות האטה יוצרים תשעה מקומות, ותשע הספרות מתחלקות לשלושה אקורדים — רה מינור, מי מינור ודו מז׳ור. הדקה שלכם הולכת ראשונה על תשעת המקומות, כך שמה שנשמע הוא מהלך אקורדים שחוזר לדו בכל אקורד שלישי, והצליל שלכם תמיד נמצא בתוך האקורד שמתחתיו. אחריה השעה, היום, החודש והשנה מקבלים את תורם, והאופן שבו כל אקורד נפרש ומתנגן משתנה תוך כדי נגינה. בכל שלוש המערכות אפשר לכוון את הקצב לדופק שלכם.
הנחיות לשימוש
אין דרך נכונה ואין מה להספיק. תנו לשעון לרוץ, ותנו לתשומת הלב ללכת אל הצליל או אל התמונה — לזה שמושך אתכם. השאר מתרוקן מעצמו.
אוזניות. עדיף להאזין באוזניות. חלק ניכר מהצליל כאן נמצא בתדרים נמוכים שרמקול של מחשב או של טלפון כמעט אינו משמיע, וגם השקט שבין ההקשות נשמע אחרת כשהוא מגיע נקי.
כוונון הדופק. המחוון שליד הלב קובע את הקצב שהמוזיקה מתנגנת בו. אם יש לכם מדידה, הזינו את המספר; ואם אין, הניחו שתי אצבעות על פרק כף היד או על הצוואר, והזיזו את המחוון עד שהלב הקטן שלידו פועם יחד אתכם.